הבטיחות והיעילות של מכשיר חדש המשלב טכנולוגיה של גלי רדיו עם פולסים אלקטרו מגנטים לטיפול בקמטים בפנים

השימוש בטכנולוגיית RF תוארה לראשונה בשנת 2003 ע"י רואיז אספרז וגומז, כאשר הטכניקה מבוססת על חימום נפח של רקמות העור כדי ליצור שינוי של קולגן המלווה בהתכווצות מיידית של הסיבים ואחריו ניאוקולוגנסיס. טכנולוגית החימום מבוססת על ההתנגדות הטבעית של הרקמות לתנועת יונים בתוך שדות אלקטרומגנטיים. טגנולוגיית החימום של הRF לא פוחתת על ידי דיפרקציה (עקיפה) רקמות או קליטה ע"י המלנין באפידרמיס ועל כן מערכות מבוססות RF מתאימות לכל סוג עור (לעומת הלייזר). יחד עם זאת הצטמקות הקולגן אינו תלויה בטמפרטורה מסויימת אלא נקבעת ע"י שילוב בין זמן וטמפרטורה. ככל שמשיגים טמפרטורה גבוהה יותר יש סיכון גבוה יותר לתופעות לוואי ולתחושת כאב משמעותית. גישות מתונות יותר עם טמפרטורת יעד נמוכה יותר נראות בטוחות יותר למטופלים וגורמות להם לפחות אי נוחות.

נושא הבטיחות והכאב בטיפולי RF קשור גם למספר האלקטרודות במכשיר. מערכות חד קוטביות משויכות הרבה יותר לגרימת כאב משמעותי ולשיעור גבוה של תופעות לוואי כגון כוויות (דרגה 2) בשל ייצור חום מרוכז ועמוק על האלקטרודה האחת שלהם. לעומת זאת, מערכות דו קוטביות ורב קוטביות מפיצות את האנרגיה באופן שווה בין האלקטרודות שלהן וכתוצאה מכך גורמות לכאב מינימלי ולטיפול להיות בטוח יותר.

ד"ר אלכסידס ארמנקס ועמיתייו השוו בין מכשיר RF חד קוטבי עם דו קוטבי בתדירות גבוהה מהרגיל של 41 מגה הרץ במסגרת מחקר אקראי. המחקר כלל 10 מטופלים, לאחר 4 טיפולים עם מרווח של שבוע בין טיפול לטיפול שתי הגישות הראו שיפור במצב הקמטים ורפיון העור, אך לא נמצא הבדל ביעילות הטיפול, בכאב או בתופעות הלוואי. מחקרים אחרים אשר משווים ישירות בין מכשירי RF חד קוטבי, דו קוטבי ורב קוטבי עם תדרים נפוצים יותר (0.6-5.0 MHz) לא פורסמו עדיין. למרות זאת, באופן כללי בגלל חלוקת הכח העמוקה שלהם התקנים חד קוטביים אמורים להיות יעילים יותר לחידוש העור ואילו התקנים דו קוטביים ורב קוטביים אמורים להיות בטוחים יותר וכואבים פחות.

גישה חדשה שיצאה לשוק על ידי ונוס קונספט – משלבת גלי רדיו עם פולסים אלקטרומגנטיים:
הפטנט של ונוס קונספט משמעו: על מנת להגיע ליעילות גבוהה יותר יחד עם שמירה על פרופיל בטיחות גבוה ומינימום כאב בטכנולוגיית RF יש לשלב אותה עם פולסים אלקטרו מגנטים (PEMF). ההשפעה הרפואית של פולסים אלקטרו מגנטיים הוצגו לראשונה ע"י באסט ועמיתיו ועם הזמן הוכחו במחקרים קליניים כבטוחים ויעילים בטיפול בעצמות שבורות שלא התאחו.

פולסים אלקטרו מגנטים מגדילים את הגירוי של מס' ציטוקינים כגון חלבוני העצם המורפוגנטיים 2 ו4 אשר הופכים לגורם גדילה ומשמעותיים בקידום אוסטאובלסטים (תא האחראי לבנית עצם) במהלך תיקון שבר.

טפר ועמיתיו הראו כי ל PEMF יש גם השפעה חיובית על אנגיוגנזה (הווצרות של כלי דם חדשים), תהליך אשר קריטי לריפוי מוצלח ברקמות שונות. במחקר מבחנה שלהם, PEMF (פולסיםי אלקטרומגנטיים) הגדילו את שגשושם ואת מידת ארגון הרקמה לתוך הצורות של צינורות בתאי האנדותל (רקמת תאים פנימית בכלי דם) ובנוסף, הגדילו גם את כמות גורמי גדילה של פיברובלסטים (2-FGF) וגורמי גדילה אנגיוגנזים אחרים. אפקט הגירוי של PEMF על סינתזת קולגן תוארה לראשונה ע"י מורי ופרנדל ואושרה ע"י סודה ועמיתיו אשר זיהה את ההשתתפות של פרוטאין קינאז (אנזים אשר ביכולתו לשנות חלבונים אחרים על ידי זרחון) בתהליך.

כיוון של- RF הרב קוטבי וה- PEMF יש מנגנונים שונים של מבנה פעולה ויעד מטרה שונה בעור, השילוב בינהם משלים אחד את השני. גירוי כלי הדם, שגשוג הפיברובלסטים והקולגן ע"י PEMF פועל בסינרגיה עם שינוי במבנה של הקולגן הקיים ע"י ה RF המלווה בהתכווצות מיידית של הסיבים ועיכוב סינתזה של קולגן ואלסטין. יתרה מזאת, מנגנון הפעולה שאינו כולל חימום של PEMF איננו מפריע למנגנון החימום של RF .

יש לציין כי למרות שהאפקט של PEMF הוערך לטובה במחקר המבחנה, ההשפעה הקלינית שלהם על פיזיולוגית העור ומידת התאמתם עם השילוב של RF עדיין אינם ברורים ועל כן מטרת המחקר הנוכחי היתה לחקור את הבטיחות והיעילות של מכשירי ונוס קונספט המשלבים PEMF ו- RF רב-קוטבי לטיפול בקמטים בפנים